11/06/2011 מאת חנה ליכט
פורסם בהגות ודחפים מרוסנים, לשעת חירום ומלחמה. | מתויג אמא, בונקרים מבוצרים, דוחף אצבעות, הגירה, המראה הנכון, ו. נמירובסקי, זין בעין, זכרון, חגי ישראל, חרמן, כולנו נשתגע, מדריכים וסגנון, סכיזופרניה, שיי-טן, שתיל, תזונה נכונה | תגובה אחת
זה קצת מפחיד חנה. אבל אני מתגברת על הפחד. הכל נראה כל כך נורא עכשיו, זה לא באשמתך שחשדתי בך, אני מתנצלת. העולם התעקם פתאום.
RSS תגובות
Fill in your details below or click an icon to log in:
אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. ( Log Out / לשמור )
אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. ( Log Out / לשמור )
אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. ( Log Out / לשמור )
Connecting to %s
אני רוצה לקבל אימייל כשיש תגובות חדשות על הרשומה הזו.
Get every new post delivered to your Inbox.
זה קצת מפחיד חנה. אבל אני מתגברת על הפחד.
הכל נראה כל כך נורא עכשיו, זה לא באשמתך שחשדתי בך, אני מתנצלת.
העולם התעקם פתאום.