Posts Tagged ‘שואה ותקומה’
לרגל יום ירושלים
Posted in הגות ודחפים מרוסנים, חגי ישראל, tagged 1946, אני, אסון, בית"ר ירושלים, דו קיום, דיוקן עצמי, הכותל המערבי, השמנת יתר, השתינה והשכינה, התכחשות, חזה נפול, חלום ושיברו, חנה, יפה, ירושלים, ליכט, ערב ומערב, שואה ותקומה, שכינה, שמנה, שתינה, תמונה on 12/05/2010| Leave a Comment »
אלבום מלחמת הנצחון!
Posted in חגי ישראל, לשעת חירום ומלחמה., tagged 1967, דו קיום, התכחשות, חלום ושיברו, טראומה, לאומנות, מדבר, מלחמות ישראל, סכנה, שואה ותקומה, תמונה, תשכ"ז on 19/04/2010| Leave a Comment »
לכשאגדל
Posted in הגות ודחפים מרוסנים, לשעת חירום ומלחמה., tagged 1946, 1950, אחותי, אחי, אסתר ליכט, דבר לילדים, דוחף אצבעות, דחפים, דיוקן, הגות, הגירה, השמנת יתר, חזה נפול, חרב, יפה, כיתה ב', ליכט, לכשאגדל, מחנות העולים, מטפלות, מטפלות זרות, משפחתיות, נעים, עבודה, ערכים, פליטים, שדה נחום, שואה ותקומה, שמנה, תינוקות, תמונה on 12/04/2010| 1 Comment »
קראתי בחוברת 7 של "דבר לילדים"
את הסיפור היפה של קלרה "כשאהיה
גדול". גם אני חשבתי מה אעשה כשאגדל,
ואולי יענין אתכם הדבר.
אני רוצה להיות מטפלת בתינו-
קות. כי התינוקות חמודים, ונעים לר-
חוץ אותם. נעים להאכיל אותם ולדעת
מה משקלם.
אצלנו בבית-התינוקות יש תינוקות
בריאים וחמודים, אבל שמעתי שבמחנות-
העולים יש תינוקות רבים שהם רזים וחו-
לים, כי אין להם מטפלות טובות.
כשאגדל אהיה מטפלת, ואם יהיו עד אז
מחנות-עולים שתחסרנה בהם מטפלות,
אצא לשם לעבוד.
אסתר ליכט, כיתה ב'.
דברים נפתחים
Posted in הגות ודחפים מרוסנים, tagged 1946, אויר, אני, בריחת, דגים, דחפים, דיוקן, הגות, חלום ושיברו, חנה, חרב, טרבלינקה, יפה, ליכט, מרוסנים, עצמי, שואה ותקומה, שתן, תמונה on 23/02/2010| Leave a Comment »
דברים נפתחים. גדולים ונפתחים מהשמיים, בורות נפערים. אני עדיין לא ישן בלילות. השעות יפות. האדמה בלעדית לי. השמיים נפערים כמו פטריה, כמו פטריה גרעינית. צריך לפחד. צריך לפחד, כי בזמן שאתה ישן, בזמן שאתה ישן אני עשוי להתגנב למיטתך. לא הרבה צריך עוד להסביר. אני שואף אויר, לוגם מים. הדברים האלה